משך מספר שנים התגלגל במיניסטריון התעמולה של יוזף גבלס פרוייקט מפוקפק כלשהו: להפיק סרט תעמולה אנטישמי המבוסס על הסיפור ההיסטורי של יהודי החצר זיס אופנהיימר בן המאה ה-18 והוצאתו להורג בכלוב ציפורים ענק בדוכסות וירטמברג. חברת ההפקה האחראית גררה רגליים, וחיפשה תירוצים לא להיכנס לכאב-ראש הזה. עם פרוץ המלחמה ב-39 גבלס נתקף אמביציה מחודשת, כופף את היד לשורה מפוארת של אמני קולנוע וכפה עליהם לייצר סוג של פיגול שהיה הצלחה אדירה הן בגרמניה והן בארצות הכיבוש- הסרט "היהודי זיס". במאי הסרט היה פייט הרלן ( (Viet Harlan ובתפקיד הראשי הנשי שיחקה אשתו, קריסטינה זדרבאום. לסרט גויסו מיטב הכוחות האמנותיים של הקולנוע הגרמני.

גם עשרות ניצבים יהודים מהגטו של פראג הכבושה נטלו חלק בסצנות המון ובטקסי בית כנסת. הסרט נחשב עד היום לסרט האנטישמי ביותר שאי פעם נוצר.

עם התבוסה בתום המלחמה הועמד הבמאי פייט הרלן ((Viet Harlan פעמיים למשפט בעוון השתתפות בפשעים כנגד האנושות – ופעמיים זוכה. אולם הוא הוחרם, לא יכול היה להשיג עבודה, והקדיש את חייו לטיהור שמו.

המופע ״זיס״ משלב מכתבים ומסמכים אותנטיים - משפטיים ואוטוביוגרפיים - כדי להביא לבמה את סיפורן ועמדתן של שש דמויות, ומעלה שאלות על מוסר, אמנות, פחד, אחריות ושיתוף פעולה.