סיור - מופע תלוי מקום.

נעמי מובילה קבוצה קטנה של משתתפים - "תיירי מחתרת" - במסע רגלי-זכרוני, מנקודת מפגש  בספסל משפחתי בגינת בלומפילד, מעל שכונת ימין משה בירושלים.

הרגליים והסיפורים המסופרים בדרך, משחזרים טיולי שבת  משפחתיים ועליות לרגל של בית הספר שהתקיימו בילדותה של נעמי  לעבר הר-ציון.

הרגליים זוכרות את התוואי שכבר איננו, שבות ומסמנות גבולות במסע אל ההר הקדוש, המתנשא מעל שטח ההפקר. פעולה לסימון גבולות, בין תבוסה לנצחון, בין שואה לתקומה, בין סופיות לנצחיות. לצד תעלות קשר, מרתף שואה, קבר דוד וחדר התבודדות על גג ההר, עורו ונעלה, נכונים לנסוק לקראת כוכבי רקיע.

"עוּרוּ אַחִים וְנַעֲלֶה הַר צִיּוֹן, וְאִמְרוּ נָא: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ"  (מן המקורות, אברהם שלונסקי. לחן: עימנואל עמירן- פוגצ'וב)

"הרגליים שלי לא מכירות בפריצת הגבולות, בעיר שאוחדה לה יחדיו. במידה מסוימת זה מאפיין את היחס שלי לירושלים. הרגלים שלי מכירות בירושלים הקטנה, תחומה בגבולות מרכז העיר – נחלאות, שכונת הכורדים, שוק מחנה יהודה, רחביה, ממילא, טלביה, קטמון, מקסימום בית הכרם. אולי קריית יובל שהיתה בית מזמיל. חצי מהשמות בערבית: טלביה, עומריה. ה"יה" נשמע לנו עברית, לא ערבית, כאילו איזה מחיקון עבר כאן והשאיר את שטח ההפקר, גם של השפה, מחוץ לחוויה שלנו. הרגלים שלי לא מכירה בדרכים החדשות. רק בשטח ההפקר." (מתוך טקסט המופע)