צילום אורי רובינשטיין
צילום אורי רובינשטיין

1/14

גבי גזית: מה עברת בשעה האחרונה?

אבו אל-עייש: אני עברתי את המוות.

גבי גזית: ספר. אתה בוכה?

אבו אל עייש: אני בוכה על הילדים. 25 ילדים יש בבית הזה. אם הוריהם ימותו, מה יקרה להם? או אם מישהו מהם ימות? המוות מולי. הילדים מולי, ימותו. אחייני, אחי, הטנקים מולנו... עשרה מטר מהבית הוא התחיל לירות וכולנו בבית..

גבי גזית: אולי יש בבנין שלכם איזה כתובת, איזה חמושים, איזה-?

אבו אל-עייש: אין פה חמושים בכלל. הבית, הכל, האזור ריק. הטנק התקרב למרחק של עשרה מטרים. חשבתי הסוף. התחלתי לתאר את הילדים שלי מולי מתחלקים. חלקים, חלקים.

(ראיון, רדיו 103 FM, בתאריך 13.12.09)

שלושה ימים אחרי שידור זה, הפך התסריט/סיוט למציאות רצחנית במהלך שידור טלויזיוני חי עם הכתב שלומי אלדר. בזה לא הסתיימה המהומה התקשורתית. מסיבת עיתונאים מאולתרת, ראיונות עם רשתות טלויזיה זרות, כתבות באינטרנט, כתבה במוספשבת של מעריב, גררו, עוד מיום הארוע, תגובות און-ליין של הורי חיילים בבית החולים, של מפקדי צה"ל, פוליטיקאים וקהילת המשתמשים באינטרנט. התגובות הללו מציגות פנורמה של קולות, פנים שונות של הקהילה הישראלית, המזוהה והאנונימית.

"נפיץ: תיירות מלחמה", מביאה קולות, עדויות ותגובות שליוו וליבּוּ את כרוניקת מותן של ביסאן, מיאר, איה ונור, שלוש בנותיו ואחיניתו של ד"ר עזאלדין אבו אלעיש, אשר נהרגו מהפגזת טנק ישראלי במבצע "עופרת יצוקה". זהו נסיון לקחת אחריות אישית לשכחה, להדחקה ולאטימות הקולקטיבית. "והגדת לבתך" של הזכרון הקצר.

העבודה מוקדשת לזכר הבנות ולכבוד הקרן Daughters for Life שהקים אביהן לזכרן.

ההצגה הועלתה כבכורה בפסטיבל עכו 2011 וזכתה בפרס על פריצת דרך בשפה תיאטרונית.

"חוויית צפיה המאפשרת העמקה בפרטים הקטנים, מהם נפרשת לצופה תמונת עולם הנעה בין האישי לחברתי ומסתייעת בטכנולוגיה חיה של האינטרנט המלווה את היצירה בתחושת אותנטיות רבה" (מנימוקי השופטים)

 

"נפיץ – תיירות מלחמה" זה שוב, לא סיפור לא על פלסטין ולא על פלסטיניות, אלא הגדה מחרידה על עברית, על אמא שלה ועל הבת של האמא שלה. זה טקסט מבריק שסובל מלא מעט הפרעות קצב, שכולן מתרקמות איכשהו לספר את הסיפור הזה, על מלל המלחמה הפוצע את לשונה של האישה הישראלית והורג את אחותה הפלסטינית. על הבמה – הבת, האם ורוח הקודש, שאינה אלא רוח רפאים. מסך אַיִן. לכן הוא אינו עולה, ולמרבה הצער גם אינו יורד על הסיפור הזה בדברי הימים של לשוננו." (לין חלוזין-דברת, "מלחמת חפירות")

נפיץ: תיירות מלחמה

עיבוד וביצוע | נעמי יואלי וגליה יואלי

הפקה ושירה | רויטל מלכה

סאונד ארט וליווי בויולה | אילת לרמן

עיצוב | הדס עפרת

מוסיקה | יוסי מר-חיים

עיצוב תאורה | אורי רובינשטיין

ייעוץ וידיאו | אילת לרמן

תלבושות | וליה פירטינוף

ייעוץ סאונד |  דודו שביט

עין שלישית | מרית בן ישראל

ההצגה הועלתה כבכורה בפסטיבל עכו 2011 וזכתה בפרס קיפוד הזהב על שפה תיאטרונית פורצת דרך

בתמיכת המועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס.

תודות:  ארט פקטורי בת-ים, מלי ברוך, תיאטרון הקרון, דליה מעיין, ד"ר עזאלדין אבו אל עיש