top of page

אישה זקנה חיה בכפר נידח, משקיפה על קבוצות הכוכבים שמעל ועל הרי צ'כיה מבעד. אבל שלוות הכפר מופרת על ידי גל רציחות מחריד: אחת אחרי השניה, נמצאות גופותיהם של ראשי הקהילה, כולם גברים בעלי מעמד. הגיבורה, אסטרולוגית חובבת, מתרגמת בלייק חובבת, לוקחת על עצמה לחקור את הרציחות. כך מתחילה ההצגה, שהיא ניסיון להעלות על הבמה את הרומאן של אולגה טוקרצ'וק - זוכת הנובל הפולנייה. בהומור, אימה ומוסיקה.
בתמיכת המכון הפולני, מכון אדם מיצקביץ' ומפעל הפיס.

ביקורות:

"על עצמות המתים" היא הצגה מעוררת בעושר הדעות, הרגשות והשירה שיש בה [...] לא פחות מהעיבוד והבימוי, ההצגה מרתקת בזכות משחק נהדר, יוצא דופן ממש, של נעמי יואלי. היא שחקנית, במאית ויוצרת תיאטרון עצמאי מוערכת. על גבי הטקסט השנון והמגוון יואלי בונה דמות מרתקת ואמינה. ההישג הראשי הוא הטבעיות המוחלטת, היכולת לדבר, לא לדקלם או לחטוא בפאתוס או בהגזמה משחקית. ינינה אינה דמות טיפוסית, אלא נון- קונפורמיסטית, לוחמת אינדיבידואליסטית. יש בה צד דעתני ורציונלי מפותח ובו בזמן צד פראי, אינטואיטיבי, רוחני אולי. הוא בא לידי ביטוי גם בעיסוק שלה בכוכבים וגם בחיבור שלה עם הטבע ובעלי החיים. את מחשבותיה ופעולותיה הרבות מעבירה יואלי באופן מעורר השתאות.
ננו שבתאי, הארץ


״בשישי לא הדלקתי נרות, אתאיסט שכמותי, ונסעתי מהבית אל הבית, שהוא התיאטרון, שהוא תמונע. אני בטוח שלאחר המעבר, אם אי פעם יקרה, אתגעגע אל רחוב שונצינו הדלוח. אתגעגע לדליחות הזאת שכבר כמעט ולא קיימת בעירנו תל אביב (פעם העיר העברית הראשונה וכיום עיר ההייטק והקורקינטים השם יקום דמנו). בימת החנייה האהובה עלי כל כך הייתה לבנה כמו שולחן שבת ענקי חשבתי. והנה נעמי יואלי המופלאה שבמופלאות ובפיה טקסט יפהפה שעיבד יותם גוטל המוכשר מרומן דחוס שלא קראתי ולהקת שחקנים המורכבת מארבעה שחקנים ושחקנית, כה שונים זה מזה ומזו, והם נראים לעיתים כמו דמויות מונפשות מסרט של טים ברטון. כך שבהחלט היה לי עונג שבת.״

נדב בושם, מרתה יודעת


״התמוגגנו מההצגה.

אני ראיתי בדמיוני את המקומות הגיאוגרפיים שם מתרחשת העלילה (ושם גם נולדתי) ואת הדמויות, והכל בזכות העולם שאת בראת במשחקך.

אמנות משחק כזו עוד לא ראיתי בארץ.א יך שהובלת אותי הצופה, באמצעות ה"רוצחת" הזו לבכות בסתר,נדהמת, בסוף ההצגה .

יותם עשה עבודה נהדרת בכשרון באינטליגנציה ובבשלות מפליאה. כמה נהדר  שזכה לעבוד איתך.״

מרים גורצקי


היינו ארבעה אתמול בשורה אחרונה שנפעמנו ממך, אין ניסוח אחר, בגלל ההגשה הגאונית הפשוטה העמוקה של טוקרצ׳וק  שאני  לפחות לא הצלחתי לחצות אותה בעצמי.

אבל לא רק הטקס במלוא יופיו אלא האנושיות הכל כך בהירה שנבעה ממנו והכאב האינסופי שביטאת במלא החיות שיש לגוף למבע לעיניים להעביר. נפעמנו. נשארנו חסרי מילים. חלקינו עוקבים אחרייך ופה התרחשה פיסגה שלא האמנו שיכולה לקרות. היינו מהופנטים. כל אחד מאיתנו רצה לחבק אותך, אני אפילו העזתי.

אחד מאיתנו. מלווה מוות יצא עם שורות ומילים שהוא רוצה להקריא לאנשים שאותם הוא מלווה. למשל כמו המשפט ׳אנשים שבוכים רואים יותר טוב ממנו אנשים אחרים׳. החבר הזה, גם רביד שמן ביקש ממני לבקש ממך את הטקסט שאמרת מולינו. הנה אני מבקשת אם זה אפשרי.

בילי

על עצמות המתים

2025

מאת: אולגה טוקרצ'וק | עיבוד ובימוי: יותם גוטל | תרגום: מרים בורנשטיין (בהוצאת ספרי אחוזת בית וידיעות ספרים, 2021) | מפיקה: נטע טל | עיצוב במה: הדס עפרת | עיצוב תלבושות: רות גוילי | עיצוב תאורה: דן גלזר | עיצוב תנועה: מיקה קופפר | מוסיקה מקורית: יוסי מר חיים | בשיתוף: יאיר סרי | מאמנת טקסט: שחר לביא | ייצור תפאורה ואביזרים: מאיה בבילה | שחקנים ושותפים ליצירה: נעמי יואלי, יובל מסקין, אבי חדש, יותם גוטל, סלי עדן בר, גארי נופין, עמית ברוורמן | נגנים: יוסי מר חיים ויאיר סרי

bottom of page