



דודה פרידה, קרובה די רחוקה, היגרה מוינה לפלסטינה בשנות העשרים של המאה העשרים והקימה בירושלים סלון לתפירת בגדי עלית, "Haute Couture". החפצים שנותרו מדודה פרידה, משוללי משמעות ללא הסיפורים והמיתוסים הנקשרים אליהם, נאספו בידי יוצרת המופע כשאריות חיים. למשך המופע, החפצים והסיפורים מככבים כרליקים- relics - "שרידים מקודשים" הנמצאים במוזיאון ייחודי. זהו "מוזיאון זיכרון" המתקיים רק בתחומי הכאן ועכשיו של ההתרחשות וכל המוצגים בו מקושרים לגוף הנשי. המבקרים נעים בין מחוזות הזיכרון הנבנים בחלל המוזיאון ולוקחים חלק בבניית (או ניפוץ) המיתוסים הפרטיים.
מארחת אחת ושלש דיילות מזמינות את המבקרים להשתתף באירוע הפתיחה של המוזיאון, המציע הרצאות מלומדות, מסיבת קוקטייל וינאית ותצוגת אופנה. ברוכים הבאים!
מתוך הביקורת:
"...דודה פרידה הוכיחה שאפשר ליצור תיאטרון אחר, ובכל זאת להפיץ אור יקרות של חמלה וברכה וחסד... היצירה הסופית מרנינה כל כך לא בגלל הנוסטלגיה, אלא בזכות הוויתור עליה" (איתן בר יוסף, עכבר העיר)
ביקורות נוספים
דודה פרידה: המוזיאון
2006
נעמי יואלי בשיתוף ננה אריאל, גליה יואלי, הדס קלדרון
עיצוב: הדס עפרת | מוסיקה: יוסי מר חיים | עיצוב תלבושות ואביזרים: עמית אפשטיין | וידאו: שירי גופר | עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין | מתקני גוף: תמר לקס | השלמות וידיאו: ליאור לרמן | ביצוע תפאורה: יובל קדם-גלילאו | מדפי אור: רוני נעים | סאונד: דודו שביט | מנהל במה: אורי יואלי | וידאו: שירי גופר, ליאור לרמן | עין שלישית: מרית בן ישראל